#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"י. 1 כתובת בתולה ואלמנה האם היא מדאורייתא או מדרבנן?<p dir=""rtl"">ולאלו ב' הלכות זה נפק&quot;מ בסוגיתנו?</p>"	"לחכמים אינה אלא מדרבנן, לרשב&quot;ג מדאורייתא דכתיב &quot;כסף ישקול כמוהר הבתולות&quot; שיהיה זה (מפתה) כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה (רוב הראשונים נקטו כחכמים אבל ר&quot;ת נקט כרשב&quot;ג). <p dir=""rtl"">כתובת אלמנה גם לרשב&quot;ג אינה אלא מדרבנן.</p><p dir=""rtl"">נפק&quot;מ להאמין לפטור כתובה בטענת פתח פתוח אליבא דשמואל, ולהגבותה מזיבורית [וכן נפק&quot;מ האם נותן ממעות קפוטקיה כדאיתא בסוף המסכת].</p>"	כתובות י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 2 'ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן וטען פתח פתוח מצאתי אמר רב נחמן אסובהו כופרי' מדוע הרי הוא סובר שנאמן?	נאמן ומסבינן ליה כופרי שודאי כבר בעל, רב אחאי אמר בחור אינו נאמן ומסבינן כופרי שסתם מוציא לעז אבל נשוי נאמן ולא מסבין כופרי (ע&quot;פ הרי&quot;ף ורש&quot;י וכן הוא בתוס' בפ' ראשון, פ' שני פ' לעולם נאמן אלא אומרת הגמרא אף שרב נחמן אמר נאמן ולא הזכיר להלקותו יש להלוקותו ורב אחאי אמר שרב נחמן שלא הזכיר להלקותו הינו בנשוי וכן נקט הרמב&quot;ם ובשו&quot;ע, וברמ&quot;א כפ' ראשון).	כתובות י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 3 בעל ולא מצא דם האם אפשר לבדוק ע&quot;י כיבוס הבגד, להושיבם על חבית של יין?	"בכיבוס של בני א&quot;י אפשר, אבל בבבל אי אפשר שגיהוץ שלהם ככיבוס של א&quot;י, וע&quot;י גיהוץ א&quot;א לבדוק דמעברתא ליה חומרתא.<p dir=""rtl"">מי שברי לו שיכול לבדוק הריח ע&quot;י החבית יבדוק, אבל לכתחילה לא יבדוק ויזלזל בבנות ישראל אלא אם יכול יבדוק קודם ע&quot;י שפחות {כמעשה דר&quot;ג בן רבי).</p>"	כתובות י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 1 האם משפחת דורקטי זה מעלה או חיסרון?	ר' ירמיה בר אבא אמר שזה מעלה שלא ימצא אשתו בספק נדה, ור' יוסי בר אבין אמר שזה חיסרון שכל שדמיה מרובים בניה מרובים ודורקטי הינו דור קטוע.	כתובות י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 2 מאי לשון אלמנה, דשא, דרגא, פוריא, אילונית?	"אמר רב חנא בגדתא: אלמנה - על שם מנה [ואידי דקרי ליה אלמנה קרי גם מן האירוסין]. אף שזה דרבנן כתבה התורה על שם העתיד כמו שאמרה &quot;קדמת אשור&quot; אף שעדין לא היה.<p dir=""rtl"">אמר רבא: דשא - דרך שם, דרגא - דרך גג. א&quot;ר פפא: פוריא - שפרין ורבין עליה. אמר רנב&quot;י: אילונית - דוכרנית דלא ילדה.</p>"	כתובות י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 3 מה מועיל מטר, מזבח ותמרים?	"אמר רב חנא בגדתא: מטר - משקה מרוה ומזבל ומעדן וממשיך. הינו דכתיב &quot;תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך&quot;. <p dir=""rtl"">אמר רבי אלעזר: מזבח - מזיח גזירות, מזין, מחבב ומכפר עונות</p><p dir=""rtl"">אמר רב חנא בגדתא: תמרי&nbsp;&nbsp;- משחנן, משבען, משלשלן, מאשרן ולא מפנקן. הינו: שחרית וערבית יפות, במנחה רעות, בצהרים אין כמותם, ואמר אביי אמרה לי אם תמרי מקמי נהמא כי נרגא לדיקולא, בתר נהמא כי עברא לדשא.</p>"	כתובות י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 4 האוכל תמרים מתי אסור לו להורות?	רב אמר שלא יורה, אב&quot;א לעולם ואב&quot;א רק אחר האוכל שמועילות הרבה ולא לפני האוכל. (ע' כריתות יג: ובתוס' כאן ושם.)	כתובות י:		
